הידרותרפיה לנפגעי פוסט טראומה (PTSD)
מאת : רוני ליף (B.Ed.) הידרותרפיסטית ומומחית בשחייה שיקומית
גיא ליכטנפלד, הידרותרפיסט ופסיכותרפיסט גופני (EABP)
הפרעת דחק פוסט טראומתית מוגדרת כהפרעת חרדה הנובעת מאירועים טראומתיים בלתי פתורים. ישנם שילקו בהפרעה אחרי תאונת דרכים קלה,וישנם שיפתחו אותה לאחר פיגוע, לחימה ואירועים קשים אחרים.
במערב ובארה"ב החלה ההכרה בתופעת ה- PTSD לאחר מלחמת העולם השנייה. בישראל,ההתייחסות המתודולוגית להפרעה התפתחה בהדרגה לאחר מלחמת יום כיפור.
על פי מודל הרצף ההישרדותי, הפרעה נפשית זו שלאחר אירוע טראומטי נובעת מפגיעה בתחושת הרצף בזמן ובמרחב (בעצמי ובעולם), שהיא חיונית להישרדות האנושית בעולם שהוא כאוטי מיסודו. זהו אותו בטחון באשר למי אני ומהו העולם; תחושה/אמונה החיונית להישרדות. הפגיעה בתחושת הרצף, או יותר נכון, היעדר שיקומה של תחושת הרצף לאחר אירוע טראומטי, היא שעומדת, על פי מודל זה, בבסיס החוויה של הסובל מ"פוסט טראומה", והיא יכולה להסביר את קיומה של קשת הסימפטומים שהמוטיב ה"הישרדותי" בולט בהם לעין.
סממני התסמונת
· עוררות יתר, קושי בהירדמות, ירידה בריכוז ואי שקט נפשי.
· היזכרות בלתי נשלטת באירוע, הכוללת הבזקי זיכרון, תגובות בהלה, ביעותי לילה ומחשבות טורדניות.
·ירידה ברמת ההתעניינות בעיסוקים ובפעילויות יומיומיות, תחושה של ניתוק והפחתת הרגש.
על פי מחקרים שנעשו בעשורים האחרונים, הסימפטומים הללו מצביעים על הבדלים בתפקוד הנוירוביולוגי, הנוירוכימי וההורמונאלי של הלוקים ב- PTSD. ואכן מחקרים בעשורים האחרונים מאששים ליקוי באזורי מוח, במעברים עצביים ובמערכת ההורמונאלית והסימפתטית בקרב הלוקים ב- PTSD בהשוואה לנבדקים בריאים.
לטיפולי מגע יש השפעה נפשית ופיזית חיובית כשמדובר על התמודדות במצבי מתח ועקה, ועל כן ניתן לשלבם כטיפול תומך ומשלים לטיפולים הנ"ל.
הקשר בין הגוף-נפש ותפיסתה כיחידה אחת הפך להיות מושג מוכר ומקובל בימינו. כדי לרפא טראומה חשוב להבין שהגוף נושא בתוכו זיכרון ואירועים שחווינו נרשמים בגוף. כוחה ההרסני של הטראומה נעוץ בהפרעה בהתארגנות מערכת העצבים ושיבוש משמעותי באיזונה. כלומר טראומה ניתנת לריפוי.
כיום נמצא כי טיפולים אלטרנטיביים ובניהם הידרותרפיה, אפקטיביים מאוד להפחתת הסימפטומים השונים שיש לנפגעי פוסט טראומה ומומלץ לשלבם ככלי תומך לשיטות טיפול המקובלות.
טיפול פאסיבי בציפה ככלי תומך במצבים רגשיים של מתח, לחץ וחרדה
· במהלך הטיפול מתבטלים למעשה שני חושים, חוש הראייה וחוש השמיעה. המטופל עוצם את עיניו
ואוזניו טבולות בתוך המים. ככל שאנו מכהים יותר את החושים ניתן להגיע במהלך הטיפול למצב
רגיעה בצורה מהירה ועמוקה יותר. כשגוף האדם מוצף בטמפרטורה של 35 מעלות צלסיוס, מתחיל
תהליך רגיעה פיזי ומנטאלי. תחילה הנשימה מאיטה ומתארכת, לאחר מכן לחץ הדם פוחת ומתח
השרירים יורד בצורה משמעותית, המנח בו מצוי המטופל מאפשר לעמוד השדרה להתרווח בצורה
שלא ניתן להגיע אליה בסביבה יבשתית על מזרון או מיטת טיפולים. לאחר 20 דק' מגיע המטופל
לרגיעה עמוקה, המאפשרת לו לחוות תחושה של שלווה ורגיעה.
-
יצירת קשר, המבוסס על אמון ובטחון, והיכולת להיות באינטימיות, הם מטרה בסיסית בעבודה עם נפגעי טראומה. המפגש נעשה במים חמים, אשר משרים תחושה של חום, עיטוף, הכלה והרפיה. מאפיינים אלו, בשילוב עם מוכנות מצד המטופל להעביר את האחריות לשמירת דרכי הנשימה מעל פני המים אל המטפל, מהווים מרחב בטוח ומוגן עבור המטופל כדי לבחון ולעבוד על האפשרות להרפות, לסמוך ולהאמין בקשר - יכולת שעד כה הייתה פגועה.
-
טיפול הידרותרפי בציפה מאפשר דרך בריאה, בטוחה ואינדיבידואלית להגיע למצב של שקט פיזי ונפשי, ויצירת דרכי התמודדות חדשות דרך התחברות לגוף, שהיווה את מוקד הפגיעה. הזיכרון הגופני שנוצר במהלך הטיפול של תחושת בטחון ורווחה משמש כמשאב פנימי עוצמתי בזמנים של מצוקה רגשית וחוסר שקט.
-
הטיפול הפאסיבי בציפה הינו טיפול עדין, אשר מתהווה בצורה אינדיבידואלית סביב המטופל ומה שגופו מאפשר. מאפיין זה של הטיפול מסייע למטופל להכיר בגבולותיו הפיזיים והנפשיים, להבחין בין תחושות נעימות לכאלו שלא, ומפתח את היכולת להביע ולתקשר גילויים אלו וליישמם בחייו.
השילוב בין מים חמים, סביבה טיפולית ייחודית ונעימה עם איש מקצוע תומך בטיפול אחד על אחד, מביאים לתוצאות נפלאות המתבטאות בשינה טובה ואיכותית יותר בלילה, הפחתה משמעותית בסימפטומים ומציאת שקט פנימי שממשיך לשעות עד ימים לאחר הטיפול.
כיום בארה"ב ישנן עדויות מחקריות מובהקות לכך שטיפול הפאסיבי בציפה יעיל ואפקטיבי.
יש לציין כי הטיפול אינו מהווה תחליף לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, אך בהחלט יכול להוות כזרז להצלחה בתמיכה נפשית רגשית.
טיפול בנפגעי טראומות מיניות דרך פסיכותרפיה גופנית וטיפולי Watsu
מאת: גיא ליכטנפלד
חוויות של התעללות פיזית, מינית או רגשית, תחושת דחייה חזקה או תנאי הזנחה קשים, מותירות את הילד בהרבה מהמקרים חסר אמון בבני-אדם ובמערכות יחסים. באווירה זו של יחסים משובשים ניצבים הילדים לפני משימת התפתחות הגדולה מכוחם. כמטפלים, אנו שואפים לעזור לאדם למצוא דרך ליצור קשרים, המבוססים על ביטחון ואמון, לסייע להם לעצב את זהותם והרגשת העצמי השומר על גבולותיו, להקנות כלים לוויסות עצמי בריא ולפתח את היכולת ליצור ולהיות באינטימיות. אני מאמין שעל ידי שילוב כלים מעולם הפסיכותרפיה הגופנית עם טיפול Watsu אפשר לסייע למטופלים שחוו טראומה להשגת מטרות חשובות אלו.
מקומו של הגוף אצל נפגעי התעללות
על אף הניסיונות המתמשכים להסביר את הפגיעה או לסלקה מהדעת, החוויה הטראומטית מוסיפה לרשום את השפעותיה בגופם של הנפגעים. הסתגלות לאווירת סכנה מתמדת דורשת דריכות, וגריית יתר כרונית משבשת את הוויסות הנורמאלי של מצבים גופניים. עקב חוסר יכולת לווסת פונקציות ביולוגיות בסיסיות בדרך בטוחה, עקיבה ונינוחה, מתפתחים סימפטומים של מצוקה גופנית כגון בעיות שינה, הפרעות אכילה, הפרעות אישיות וכו'. הוויסות הנורמאלי של מצבים רגשיים משתבש בשל החוויות הטראומטיות, אשר מעוררות שוב ושוב אימה, זעם ויגון (הרמן, 1994). המצב הדיסוציאטיבי, שנוצר בעקבות הטראומה, נועד כביכול לספק תחושת ריחוק והגנה, אך למעשה מעורר תחושת ניתוק מהעצמי ומאנשים אחרים.
מה היא פסיכותרפיה גופנית?
הפסיכותרפיה הגופנית (להלן פ"ג) היא ענף בפסיכותרפיה, הנשענת על היסטוריה ארוכה וגוף עשיר של ספרות וידע. תפיסתה היא שהגוף הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה האנושית, ולכן יש להכניסו לטיפול ולהתייחס אליו. תהליכים גופניים ונפשיים מקבילים אחד לשני וקורים בו-זמנית. יתר על כן, אצל מבוגרים, כמו ילדים, הרמות הקוגניטיביות והמילוליות מייצגות רק חלק ממכלול תהליכי עיבוד המידע והתקשורת המתרחשים בכל רגע נתון. לפ"ג מגוון כלים טיפוליים, כאשר העיקריים הם הנכחה גופנית, נשימה, ומגע.
הנכחה גופנית: הכוונה לפיתוח סקרנות ערה ופעילה לתהליכים סומאטיים, המתרחשים אצל המטופל, המטפל, ובמרחב הדיאדי שנוצר ביניהם. המטופל והמטפל מפנימים את סקרנותם לחוויות חושיות וגופניות, ומפתחים קשב (Mindfulness) - מעין צופה פנימי, המפנה אוזן לא ביקורתית לתגובותינו החושיות הפנימיות, עוד לפני התארגנותן לכדי רגשות ומחשבות. למעשה, זו רכישה של שפה נוספת - שפה גופנית, המתווספת לשפה הרגשית. הנתק מתחושת הגוף מתבטא על פי רוב דרך מנגנוני דיסוציאציה, כלומר ניתוק מאחד מרובדי הנוכחות של האני, חוסר היכולת להזדהות הגוף עם העצמי, ותפיסת הגוף כעצם זר. ההנכחה הגופנית באה כנגד הגנות דיסוציאטיביות אלו, אשר מאמצים רוב שורדי ההתעללות המינית. ההנכחה הגופנית מהווה פעולה של תיקוף העצמי, כלומר ביסוס חלקי האני הגופניים כחלק ממני, אשר מרחיב את שדה הזהות שלי ושל ה"אני" שחווה אותו (רולף בן-שחר, 2013) ההכרה העמוקה יותר של החוויה הסובייקטיבית מסייעת למטופל להכיר בגבולותיו, לבחון את מנגנוני ההגנה של הגוף, וכיצד אלו שירתו אותו בעבר ועד היום, לזהות מעברים בין מצבי-אני שונים, ויצירת מקום בטוח המסייעים להתפתחות העצמי בדרכים המתאימות לו. כאשר מפתחים את היכולת לאכלס את גופנו בעצמנו ואת עצמנו בגופנו, מתאפשר עיבוד מלא יותר של חוויות החיים, וחיבור עמוק יותר לכוח החיים שבנו (טוטון, 1994)
נשימה: השפעותיה הפיזיולוגיות של הנשימה נחקרו רבות ותועדו היטב. ניתן לראות ולקשר כיצד שינוים פיזיולוגים של הנשימה משפיעים על רווחתו הנפשית (well-being) של האדם, במיוחד בהיבטים של הפחתת רגשות שליליים, העצמת רגשות חיוביים, וויסות רגשי ופיתוח היכולת החברתית. כך למשל מסכימים תיאורטיקנים רבים, כי הנשימה מושפעת על יד ניסיונות מודעים והן לא-מודעים להרחיק ולדכא מצבים רגשיים קשים ולא נוחים. על ידי הגבלת הנשימה נוצר עמעום של התפיסה התחושתית שלנו, אשר עלולה להביא עימה רגשות של חרדה, מצוקה או חוסר תחושה (Anttilla, 2007). הנשימה היא אמצעי תיווך עוצמתי ליצירת ויסות או חוסר-ויסות במערכת הגוף והנפש. על ידי נשימה מודעת מתאפשרת שליטה ברגשות ובתכנים מעוררי חרדה, והיא למעשה משמשת כמשאב במהלך עיבודים רגשיים, ותומכת בעיבוד רגשי מבוקר של המטופל. יתרונות אלו מהווים כלי עוצמתי, כאשר קיים צורך באינטגרציה של זיכרונות טראומטיים על ידי עיבוד רגשי מחודש.
מגע: מגע הוא חיוני לאדם ומהווה את התקשורת המוקדמת ביותר שלנו. מחקרים רבים מראים, כי חוסר במגע וחוויות גופניות מסוימות בילדות מגביל את התפתחות האגו. ישנם תיאורטיקנים רבים המציינים בצורה נחרצת, כי המגע הגופני הוא "תנאי שעליו מתבססת היכולת לחוש בחיים" (Smith et al, 1988). בהמשך מתוארים יתרונותיו של המגע בהקשר של הווטסו.
מה הוא Watsu?
כתפיסה גורפת, יסוד המים בטבע מבטא את עולם הרגש. רגשות עזים כגון צער, כאב, אושר ושמחה באים לידי ביטוי בהצפה של דמעות. שפל וגאות באים לידי ביטוי בעולם הרגש במצבים של דיכאון ומצב רוח מרומם. המעמקים הנסתרים של המים בטבע, כמו מעמקי הים, מזכירים את המעמקים האפלים של הלא-מודע שלנו. היכולת לצוף במים מאפשרת לאדם להרגיש ריחוף ושחרור. במצב של ציפה משתחררים שרירים תפוסים, אשר עוצרים בתוכם מתחים, שמקורם ברגשות שליליים, פחדים וחרדות שנעוצים בזיכרונות הגוף.
מתוך הבנות אלו התפתח טיפול במים שנקרא .Watsu הטיפול נעשה במים חמים ומשלב רוטציות של מנחי הגוף, מתיחות, שחרור ולחיצות לאורך המסלולים של זרימת האנרגיה בגוף. המטפל תומך בגוף המטופל, מנענע ומניע אותו במים בתנועות רכות וארוכות, שיש בהן רצף מתמשך וזרימה עם המים. תוך כדי התנועה במים המטפל עובד על הגמשה ומתיחה של שרירים ומפרקים. יתרה מכך, הקרבה, הקשר והתקשורת הגופנית שנרקמים בין המטופל והמטפל, במהלך טיפולי הWatsu-, מהווים בפני עצמם כלי טיפולי עוצמתי בעל פוטנציאל רב.
טיפול Watsu עם נפגעי התעללות
-
ברמה הבסיסית ביותר המגע בטיפול יכול לשמש ככלי להעמקה של הקשר וביסוס האמון והביטחון הנחוצים לקשר טיפולי מיטיב. המגע הבטוח, המגן והעדין שמעניק המטפל עשוי לענות על הצורך ההתפתחותי של המטופל בהחזקה. זהו מענה חשוב, משום שאנשים שחוו התעללות מינית לרוב מגנים על העצמי הילדי, שעדיין צמא להכרה ותיקוף, על ידי אימוץ עצמי דיסוציאטיבי, שמאפשר להם לתפקד ביום יום (Davies,1994)
-
המגע המנחם עשוי להוות דרך לחיבור אנושי עם המטופל. הויסות הדיאדי במהלך הטיפול עוזר למטופל להכיל תכנים, שעלולים להיות כואבים מדי לשאת לבד
(רולף בן-שחר, 2013).Watsu מהווה מרחב בטוח בתוך החוויות הקשות והכואבות, ויש לו פוטנציאל רב בעבודה עם מטופלים בעלי תפיסת עצמי לא מובחנת, ואשר נמצאים במצב של רגרסיה ומצוקה.
-
יצירת קשר, המבוסס על אמון ובטחון, והיכולת להיות באינטימיות, הם מטרה בסיסית בעבודה עם נפגעי טראומה. מפגש ה Watsu-נעשה במים חמים, אשר משרים תחושה של חום, עיטוף, הכלה והרפיה. מאפיינים אלו, בשילוב עם מוכנות מצד המטופל להעביר את האחריות לשמירת דרכי הנשימה מעל פני המים אל המטפל, מהווים מרחב בטוח ומוגן עבור המטופל כדי לבחון ולעבוד על האפשרות להרפות, לסמוך ולהאמין בקשר - יכולת שעד כה הייתה פגועה.
-
התנהגות פתולוגית שמתפתחת בעקבות הטראומה, כמו התנהגות מינית כפייתית, נטילת סיכונים ושימוש בסמים, משרתת עבור הנפגע כלי מווסת למצבים רגשיים מאיימים על מנת להגיע, ולו לזמן קצר, למצב פנימי של שקט ונינוחות (הרמן, 1994) טיפול ה-Watsu מאפשר דרך בריאה, בטוחה ואינדיבידואלית להגיע למצב של שקט פיזי ונפשי, ויצירת דרכי התמודדות חדשות דרך התחברות לגוף, שהיווה את מוקד הפגיעה. הזיכרון הגופני שנוצר במהלך הטיפול של תחושת בטחון ורווחה משמש כמשאב פנימי עוצמתי בזמנים של מצוקה רגשית וחוסר שקט.
-
ה-Watsu הינו טיפול עדין, אשר מתהווה בצורה אינדיבידואלית סביב המטופל ומה שגופו מאפשר. מאפיין זה של הטיפול מסייע למטופל להכיר בגבולותיו הפיזיים והנפשיים, להבחין בין תחושות נעימות לכאלו שלא, ומפתח את היכולת להביע ולתקשר גילויים אלו וליישמם בחייו.
-
הספרות מדגישה את הצורך לרפא זיכרונות של אירועים טראומטיים על ידי עיבוד רגשי מחודש שמוביל לאינטגרציה, אך בפרט בצורך לאינטגרציה של ה- child self, אשר מהווה ארגון נפרד לגמרי של העצמי (Davies,1994). הסביבה המימית והחמה ביחד עם תמיכת המטפל במטופל מאפשרים לעצמי הילדי של המטופל להגיח ביתר קלות, ובכך לסייע לטיפול עמוק יותר. הקשר עם אובייקט טיפולי מיטיב, ועוצמת הברית הטיפולית הגופנית והנפשית שנוצרת בטיפול Watsu בין המטפל ומטופל, מהווה שינוי סימבולי של החוויה הטראומטית של בידוד וייאוש לחוויה של בטחון והכלה.
|